פרק שביעי המבנה הפוליטי של חבר העמים האסלאמי

במאה הרביעית \ העשירית חלה תמורה מעמיקה במרקם החברתי מדיני של עולם האסלאם . תכונותיה הגלויות לעין של תמורה זו מתועדות היטב , וקל להכירן : החיליפות התפרקה למספר גדול של 'מדינות יךשה ' מגוונות . המקורות האסלאמיים מציירים תמונה של מדינות בשליטתן של שושלות , כגון שושלת בני / יקיל במוצול , שושלת בני מרואן במיאפארקין , וכיוצא באלה . כל מדינה כזאת התקיימה בערך מאה שנים , ורבות מהן עברו מחזור דומה למדי של התהוות , פריחה תחת שליט חזק , והתנוונות תחת יורשיו החלשים יותר . המחקר ההיסטורי המודרני נוטה בדרך כלל לקבל תפישה מסורתית זו . המסתכל השטחי מתרשם לעתים קרובות שמדינות אלה היו מעין קיקיונים פוליטיים , שהופיעו מבלי שגורמי הופעתם יהיו גלויים ומוסברים , והתמוטטו כתוצאה מחולשתם האישית של שליטים מנוונים . למעשה היו מדינות היךשה שונות זו מזו בהרבה , בארגונן ובהשקפת עולמן , והן משקפות במידה רבה מאוד את המבנה המשקי והחברתי של החברה שבה קמה כל אחת מהן . אם ברצוננו להבין כיצד השפיעו התמורות שחלו בתקופה זו על עולם האסלאם , עלינו לבחון מקרוב לפחות אחדות ממדינות אלה . אנו נוטים לראות את תקופת התפרקותן של אי...  אל הספר
מוסד ביאליק

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב