שיים המנוגדים זה לזה מיוסד על טבען של ספיקות ההכרה / זו היא תדמית שאין להימנע ממנה , והביקורת חייבת לחשוף ולהתיר אותה , כדי שלא תרמה אותנו . במידה שהתבונה עוסקת בטבע , בחינת מכלול המושאים של החושים החיצוניים , יכולה היא להתבסס על חוקים , שמקצתם השכל מטיל בעצמו אפריורי על הטבע , ומקצתם השכל יכול להרחיבם עד אין גבול על ידי הקביעות האמפיריות המזדמנות בניסיון . כדי להשתמש במין הראשון של חוקים , היינו החוקים הכלליים של הטבע החומרי בכלל , אין כוח השיפוט זקוק לעיקר מיוחד של הרפלכסיד ! . שהרי כאן הוא קובע , מכיוון שניתן לו על ידי השכל עיקר אובייקטיבי . אבל בנוגע לחוקים הפרטיים , היכולים להתגלות לנו רק על ידי הניסיון , עשוי להיות בהם ריבוי ואי שוויון כה גדולים , עד שכוח השיפוט מוכרח לשמש עיקר לעצמו , כדי להתחקות על חוק ולגלותו בתוך התופעות של הטבע ! שהרי כוח השיפוט זקוק לעיקר כזה בחינת קו מדריו , אם הוא מטפח את התקווה לבצע הכרת ניסיון מלוכדת על פי חוקיות מקפת של הטבע , היינו להגיע להכרת אחדותו של הטבע על פי חוקים ניסיוניים . והנה אצל אחדות מקרית זו של החוקים הפרטיים אפשר שיקרה , כי כוח השיפוט ...
אל הספר