§57 פתרון האנטינומיה של הטעם

אין כל אפשרות לסלק את הניגוד שבין אותם העקרונות , המונחים ביסודו של כל משפט הטעם ( עקרונות אלה אינם אלא שתי הסגולות של משפט הטעם שהוצגו למעלה באנאליטיקה , ( אלא על ידי כך שמראים כי המושג , אשר אליו מייחסים את המושא במשפטים ממין זה , אין משתמשים בו בשני הכללים המעשיים של כוח השיפוט האסתיטי במובן אחד ; וכי המובן הכפול' או נקודת הראייה הכפולה , של ההערכה הם הכרח לכוח השיפוט הטראנסצנדנטאלי ; וכי מכל מקום , גם התדמית הנוצרת על ידי עירבוב של מושג אחד עם השני , היא , בחינת אשליה טבעית , בלתי נמנעת . מן ההכרח לייחס את משפט הטעם למושג כלשהו , שאלמלא כך לא יהיה המשפט בשום פנים זכאי לתבוע את התוקף ההכרחי לגבי כל אחד ואחד . אולם אסור שהמשפט יהיה יכיח מתוך מושג , מכיוון שמושג יכול שיהיה או בר קביעה או כשלעצמו לא קבוע ולא בר קביעה . מן המין הראשון הוא מושג השכל , שהוא בר קביעה על ידי תארים של ההסתכלות החושנית היכולה להתאים לו ! ואילו מן המין השני הוא מושג התבונה הטראנסצנדנטאלי על העל חושי , המונח ביסודה של כל אותה הסתכלות , ושאינו ניתן אפוא מבחינה עיונית לקביעה נוספת . והנה משפט הטעם חל על מושאים...  אל הספר
מוסד ביאליק