§2 הפקת־נחת, הקובעת את משפט־הטעם, היא ללא כל חפץ־עניין

הפקת נחת שאנו מקשרים אותה עם דימוי קיומו של מושא קרויה חפץ עניין . חפץ עניין כזה לעולם יש לו גם יחס לכושר ההשתוקקות . אם כנימוק קובע שלו אם כקשור בהכרח בנימוק הקובע שלו . והנה , שעה ששואלים אם משהו יפה , אין מבקשים לדעת אם אנו או מישהו מעוניינים בקיומו של הדבר , או עשויים להיות מעוניינים בו ; אלא כיצד אנו מעריכים אותו בהתבוננות בלבד ( בהסתכלות או ברפלכםיה . ( כששואל אותי אדם , אם אני סבור כי הארמון שאני רואה מולי יפה הוא , אמנם אפשר שאומר : איני אוהב דברים מסוג זה , העשויים רק כדי שיביטו בהם בפה פעור , ואפשר שאשיב כמו אותו ראש שבט אירוקיזי שאמר , כי שום דבר אינו מוצא חן בעיניו בפאריס יותר מאשר המסעדות . יתר על כן , בשפה ההולמת יפה את רוסו יכול אני לחרף את שחצנותם של הגדולים , המש תמשים בזיעת העם לדברים מיותרים כאלה . לבסוף , יכול אני גם להתעייד בנקל , שאילו נמצאתי באי לא נושב , ללא תקווה לבוא אי פעם שוב בין הבריות , ויכולתי במשאלתי בלבד להעלות במעשה כישוף בניין פאר כזה , לא הייתי טורח אפילו טרחה זו לשם כך , אילו כבר היתד . לי ביקתה נוחה לי כל צורכי . אפשר שיניחו לי לומר כן ויסכימו עמי...  אל הספר
מוסד ביאליק