הקדמה

הכושר של הכרר 1 מתוך עיקרים אפריורי ניתן לכנותו בשם התבונה ה ט ה ו ר ה , והחקירה על אפשרותה ועל גבולותיה בכלל ניתן לכנותה בשם ביקורת התבונה הטהורה י אף אם מבינים בכושר זה את התבונה בשימושה העיוני בלבד , כפי שהובן בחיבור הראשון ששמי כך , ואף אם אין רוצים לכלול בדיון גם את כושרה בחינת תכונה מעשית על פי עיקריה המיוחדים . או אז אין עניינה של הביקורת אלא בכשרוננו להכיר דברים אפריורי , והיא עוסקת אפוא ב כ ו ש ר י ההכרה בלבד , אגב סילוקם של רגש ההנאה ואי ההנאה ושל כושר ההש תוקקות , ומבין כושרי ההכרה היא עוסקת בשכל , מבחינת עיקריו אפריורי , אגב סילוקם של כ ו ח ה ש י פ ו ט ושל התבונה ( כשרים השייכים אף הם להכרה העיונית , ( כיוון שמתברר בהמשך הדברים , ששום כושר הכרה זולת השכל אינו עשוי לספק עיקרי הכרה מכוננים אפריורי . נמצא , הביקורת הסוקרת את כושרי ההכרה כולם על פי התרומה שכל אחד מהם היה עשוי לתרום מתוך שורשו הוא לקניין בפועל של ההכרה , ביקורת זו אינה מותיווה אלא מה שהשכל מטיל אפריורי כחוק על הטבע בחינת מכלול התופעות ( אשר צורתן אף היא נתונה אפריורי ) , אולם את כל המושגים הטהורים האחרים ...  אל הספר
מוסד ביאליק