שלוש תפישות של מקום בשיכון הציבורי בישראל בשנות החמישים

הדס שדר מבוא : תכנים גלויים וסמויים בהגדרת המקום ' בריאת' מקום למגורים אינה עניין פרופסיונלי אדריכלי גרדא . בתכנון בתי מגורים ושכונת מגורים טמונים ערכים נוספים על אלה הפלסטיים , כלומר על אלה העוסקים בחומר ובחלל . ערכים נוספים אלה מעידים על תפיסתם של המתכננים את המקום , במובן העמוק : תפיסת מקום השוזרת תכנים אבסטרקטיים , שבאים לידי ביטוי בדימוי השכונה , באופיה ובדרך תכנונה . במאמר נסקרים שלושה מקומות : שלוש שכונות מגורים , שתוכננו ונבנו על ידי אנשי אגף התכנון ועל ידי אנשי אגף השיכון הציבורי במדינה בשנות החמישים . שלושת המקומות מכמינים תכנים אבסטרקטיים שונים . בתחילת המאמר מפורטים תכנים אלה , ובסופו מתואר המפגש בין התכנון לבין המציאות ( כלומר בין התכנון לבין תנאי השטח הפיזיים ובייחוד בין התכנון לבין הדיירים . ( מסקנות המאמר , הנגזרות ממפגש זה , עומדות על משמעותם של התכנים האבסטרקטיים בחברה הישראלית בכלל , מעבר למקומות הספציפיים הנזכרים במאמר . * * * הגדרתם של המשתמשים את שכונת המגורים 'שכונה מוצלחת' היא הגדרה פשוטה יחסית . במאמרו ' הרמוניה אינה איכות נשאפת – הנוף האנושי של אדריכלות " בנה ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב