דיפלומטיה בצל מלחמה: ישראל, ארצות־הברית ומצרים בשלביה הראשונים של תקופת ההמתנה, 23-14 במאי 1967

זכי שלום מבוא ב 15 במאי 1967 נערך בירושלים מצעד צה"ל לרגל יום העצמאות . עריכת המצעד לוותה בביקורת בין לאומית מקיפה , הגם שכבר נערכו מצעדים צבאיים בירושלים ונראה שהמערכת הבין לאומית הולכת ומשלימה , תוך כדי מחאה רפה , עם מציאות זו . נראה שמצד אחד ההססנות של אשכול בעניין עריכת מצעד צבאי בירושלים והחששות הגלויים שהוא ביטא מפני תגובות קשות של המערכת הבין לאומית אם ייערך המצעד , ומן הצד האחר ההתקפות הקשות של בן גוריון עליו כמי ש'מפקיר' את ירושלים ומגלה רפיסות מול לחצי ' העולם , ' העלו את סוגיית מעמדה של ירושלים לראש סדר העדיפויות של הקהילה הבין לאומית . כהרגלו ניסה אשכול להלך בין הטיפות . הוא החליט להפגין נחישות בהחליטו לקיים מצעד צבאי בירושלים ; ועם זאת , כדי לצמצם את הביקורת הבין לאומית הוא הורה שהמצעד יהיה מוגבל בהיקפו ובכלי הנשק שיוצגו בו . עובדה זו לא סייעה להביא את נציגי מעצמות המערב להשתתף במצעד . הללו הבהירו כי בנסיבות הקיימות לא ישתתפו נציגיהן במצעד , וממשלת ישראל הביעה צער על עמדה זו . במכתב אל ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון כתב אשכול , בנעימה לא מוסתרת של אכזבה , כי אם בריטניה מח...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב