צוואתו של אורי אילן

ג ' ודי באומל מבוא אצל דור שלם של ישראלים השם אורי אילן מעלה מיד את הצירוף 'לא בגדתי . ' במשך יותר משנות דור נחרט ביטוי זה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כצוואתו האחרונה של החייל מקיבוץ גן שמואל שנתפס בדצמבר 1954 במשימה שמעבר לגבול ושם קץ לחייו לאחר עינויים בכלא הסורי . סיפורו של החייל הצעיר חדר לתודעה הישראלית בתיווכם של כמה מסוכני התרבות והזיכרון של הימים ההם : העיתונות , הממסד הפוליטי , תנועות הנוער , התנועות הקיבוציות והצבא . המילים 'לא בגדתי' הופיעו במקום מכובד כמעט בכל הכתבות שעסקו בפרשה ובספיחיה , תפסו מקום מרכזי בהםפדים ובנאומים של פוליטיקאים ופעילי תנועה , ואף הפכו לחלק ממורשת צה"ל הנלמדת בשיעורי מורשת קרב . גם בין בני הדור הצעיר , שספק אם הוריהם היו . בגיל הגן כשהוחזרה גופתו של אילן , יש מי שיודעים לספר את סיפורו . לפני זמן מה פתחתי סמינר באוניברסיטה במשחק אסוציאטיבי ובו הזכרתי דמויות מופת בתולדות הציונות והמשתתפים השיבו במשפט הראשון שעלה בראשם . לא היו הפתעות רבות . בנוגע לטרומפלדור ולחנה סנש לא היססו כמובן , אך הופתעתי ממספר הצעירים שזיהו את אורי אילן וקפצו מיד עם הביטוי 'לא בגד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב