מחשבתו של עמנואל לוינס על מדינות ועל מדינת ישראל

אפרים מאיר אין בכוונתי לנתח במאמר זה את כל הפסקאות ביצירתו של הפילוסוף הדגול עמנואל לוינס ( 1995-1906 ) שבהן הוא מבטא את דעתו על הציונות ועל ישראל . לא אדגים אפוא את ההתפתחות הברורה שעברה מחשבתו בסוגיה הזאת מן העמדה שלפני השואה אל העמדה שאחרי השואה , את הפסקאות שבהן לוינם עוסק בעמדותיו בנוגע לציונות ולישראל סקרתי במקום אחר , שם נתתי סקירה פנורמית של טענותיו המכריעות בנושא הזה ' . כאן אסתפק בתיאור קווים מרכזיים של הגותו הכללית והיהודית ואוציא ואסיק מסקגות מן ההגות המטפיזית הכפולה הזאת כדי להבליט את עמדותיו של לוינס בנוגע למדינת ישראל ולמפעל הציוני . חירות קשה במאמר משנת 1961 מנגיד לוינס את משנתו של היידגר ליהדות ומגדיר את טבעה של היהדות . במאמר קטן ויפהפה זה כותב לוינס שהיהודים , שלא כמו באונטולוגיה של היידגר , מגלים את ההוויה האנושית לפני שהם מגלים את הנופים . ההוויה היהודית היא הוויה חופשית מנופים , מאדריכלות ומדברים כבדים ומיושבים : 'היהדות מאז ומעולם חופשית היתה כלפי המקום . כך היא נותרה נאמנה לערך העליון . התנ"ך מכיר רק ארץ קדושה אחת , ארץ אגדית המקיאה את העושים אי צדק , ארץ שבה אי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב