מצדה או מודיעין: מנחם בגין ויחסו למרד גטו ורשה

אמיר פלג פריצתו של מרד גטו ורשה באפריל 1943 עוררה ביישוב היהודי בארץ ישראל התרגשות רבה . ההתרגשות נבעה מעצם מעשה המרד , אך לוותה בייסורי מצפון וברגשי אשמה . המורדים לחמו לבדם , בלי כל עזרה מהיישוב בארץ ישראל ועם תמיכה קטנה מאוד של קבוצות מחתרת פולניות מחוץ לגטו . הצעירים , רבים מהם מתנועות הנוער החלוציות , נותרו לבדם במלחמתם בגרמנים . מרד גטו ורשה השתלב במהרה במערך המיתוסים של היישוב היהודי , שכבר הכיל אירועים היסטוריים מהעבר היהודי הרחוק , כגון מצדה ומרד בר כוכבא , ואירועים מהעבר הקרוב יותר , כגון הקרב על תל חי . בתוך כך הפך המרד בגטו ורשה לסיפור גבורה ארץ ישראלי . בן גוריון אמר על המורדים , שהם למדו את ' תורת המיתה החדשה אשר מגיני תל חי וסג'רה ציוו עלינו – מות גבורה . ' יצחק שדה ראה בלחימה בגטאות את ' שלילת הגלות העקבית ביותר . ' ועוד הובלט מיד הקשר בין המורדים לבין התנועה החלוצית בארץ ישראל . נוסף על זיהוי המורדים עם תנועות השמאל החלוציות , זיהו אותם אנשי היישוב בארץ ישראל עם לוחמי מצדה . מצדה היתה אחד המיתוסים החשובים של הלאומיות היהודית המתחדשת וחוברה לשם כך יחד עם מרד החשמונאים ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב