בעז וונטיק וזכי שלום ' לאורך ההיסטוריה כולה , ללא הבדל מקום ותקופה , אפשר להבחין בתופעה של ממשלות הנוקטות מדיניות המנוגדת לאינטרס שלהן עצמן . נראה כי כושר הביצוע של האנושות בתחום הממשל גרוע מכושר הביצוע שלה כמעט בכל תחום אחר ; והחוכמה , שאפשר להגדירה כשימוש בשיפוט בהסתמך על הניסיון , מופעלת בו פחות מן הראוי והשימוש בה קטן מן הנדרש . ' ( ברברה טוכמן , מצעד האיוולת , תל אביב , 1986 עמ' ( 11 מבוא ההיסטוריוגרפיה העוסקת ביחסים בין ישראל למצרים בשנים 1977-1967 מגדירה תקופה זו כ'עשור של החלטות . ' מקצת החוקרים הדנים ביחסי שתי המדינות במהלך אותו עשור נדרשים לשלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו בו ועיצבו את יחסי ישראל-מצרים : א . ההשפלה שספגה מצרים ביוני 1967 ( מלחמת ששת הימים ) כאשר חיל האוויר שלה הושמד בתוך שעות ספורות , צבאה הוכה קשות והיא איבדה את שליטתה על שטחי חצי האי סיני . ב . מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ( מלחמת אוקטובר או ' מלחמת ראמאדאן' בפי המצרים , ( שהעניקה למצרים תחושה של ניצחון אסטרטגי ואפשרה להם להניע
אל הספר