בין 'צען' לבין 'כנען' הפואמה הגנוזה 'חנה'לי מדורוהוי' ליעקב אורלנד

תמר וולף מונזון במחקר יצירתו של יעקב אורלנד שבה ועולה ההנחה כי פנייתו של המשורר לחומרים היסטוריים , המשמשים מקורות השראה ליצירותיו שלו , היא יסוד המאפיין את יצירתו השירית המאוחרת , למן שנות השבעים ואילך . ' אורלנד היה מוכר כליריקן מובהק , ' כתב צבי לוז , עשרות שנים התבטא בשירים ליריים , והנה יצירתו המאוחרת , שנתגבשה בשלבי סיכום רצופים , מגלה את היסוד האפי ומרחיבה את יריעותיה , מחדשת פניה בז'אנר הפואמה ומתרעננת בערכיה הצורניים ובערכיה התמטיים . ' מאז שנות השבעים החל ליצור קורפוס שירי חדש , ' חידד אבידב ליפסקר את הבחנתו של לוז , ' שכולו שירה קיומית היסטורית ואפית באופיה . חטיבה שירית חדשה זו כוללת את ארבע הכרוניקות הגדולות של אורלנד : יום תל פאחר ( תל אביב ;( 1976 כז שירים : נתן היה אומר ( תל אביב ;( 1984 סמטת החבשים ( ירושלים ( 1986 וקיב ( ירושלים . ' ( 1991 גם דן מירון ראה ביום תל פאחר את הקובץ שבו החל אורלנד ב'תרגול השיטתי במימוש אפשרויותיה של השירה הסיפורית , ' שיהיה לו המשך ופיתוח בספריו הבאים . גם בנימוקי חבר השופטים להענקת פרס ההסתדרות על שם נתן אלתרמן לאורלנד ב 1987 נאמר : . 1 צ...  אל הספר