הרב חנן פורת לא נדרשתי לדון באופן כללי על היסודות החיוביים והשליליים בתרבות המערבי , נדרשתי לעסוק רק בפתיחות ובמתירנות של התרבות המודרנית . אינני צריך לדון בתרבות המערבית בכללה , שעליה ניתן לומר "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם " , אלא רק במתירנות הנראית , לכאורה , כקליפה או כאיזה שהוא קצף של התרבות הזו . כשאנחנו נוקבים במילה "מתירנות " - ניצבים לנגד עינינו גילויים רבים שלה : החל בתפיסות ההדוניסטיות , אותן אנו מוצאים כבר בתרבות הקדומה , דרך התרבות של "אכול ושתה כי מחר נמות " , ועד למתירנות ולפריצות שמאפיינים את הסרטים ואת המחזות של ימינו . למתירנות ולפריצות הזו יש פירות באושים , שאנו חשים בהם היטב בהוויה שאופפת את התרבות המערבית המודרנית . ההתמודדות עם ההיבט הזה של התרבות המערבית היא לכאורה קלה . בעוד שלגבי התרבות המערבית בכללה ניתן למצוא איזון ופנים לכאן ולכאן , הרי שלגבי המתירנות נראה , שניתן לקבוע עמדה שלילית בהירה וברורה , שהרי אנחנו מכירים את פרי הבאושים של המתירנות ושל הפריצות . איננו נדרשים להתמודד עם סוקרטס , אפלטון ואריסטו , לא עם ז ' אן ז ' אק רוסו ועם וולטר , לא עם שייקספיר וע...
אל הספר