חורף תשנ"ב ( 1992-1991 ) יישאר תמיד חורף שנוי במחלוקת רגשית בין הימין הפוליטי לבין אנשי משק המים . אנשי המים מתרפקים בערגה על זכרו , וטוענים שהיה מהרטובים והטובים בתולדות ארץ ישראל . ארובות השמים נפתחו לפני חנוכה ולא נסגרו עד אחרי תפילת טל . הכנרת התפקעה , סכר דגניה הורם לרווחה , נתיבי איילון הוצפו פעמיים , ושלג כבד נערם בהרים . בשלב מסוים ביקשו החקלאים מהרבנים להתפלל בכותל להפסקת המשקעים , אבל התפילות לא התקבלו . אפילו בחודש סיון עוד ירד כאן גשם משמעותי , כמו בימי שמואל הנביא , כאשר בני ישראל ננזפו מגבוה על בקשתם להמליך עליהם מלך ככל הגויים . מנגד , הימין זוכר בחלחלה את החורף הנ"ל , חורף תבוסתו . המפלה עצמה התרחשה בקיץ , אבל כבר בעונת הגשמים רעדה תחתיו האדמה הבוצית , ועורבים שחורים חגו ממעל . אחרי חמש עשרה שנות שלטון רפובליקני עם ישראל רצה מלך , רצה את יצחק רבץ . נמאס לו מהליכוד . בשלב מסוים נמאס הליכוד גם על עצמו ועל סביבתו הרעיונית . מחוץ ומבית נקשר קשר להדיח אותו . " סליחה יצחק על שהפלנו אותך , " התנצל אחד מרבני השומרון בגיליון "האומה" שהוקדש בקיץ 2012 לזכר יצחק שמיר . " בתמימותי ה...
אל הספר