דורית ביניש היתה עדיין עוזרתו הצעירה של פרקליט מחוז ירושלים כשבית המשפט העליון התחיל לנהל את המדינה . זה קרה בליל שבת פרשת חיי שרה תש"ל , נובמבר , 1969 ימים אחדים אחרי הבחירות לכנסת השביעית . בביתו של השופט צבי ברנזון בשכונת טלביה בבירה התייצבו שני משפטנים צעירים מתל אביב . אחד בן שלושים , השני בן עשרים וחמש . הם הגישו לו עתירה דחופה שבה התבקש להורות לראש הממשלה גולדה מאיר להפעיל את הטלוויזיה הישראלית גם בשבת . כמה ימים קודם לכן החליטה מליאת רשות השידור , בניגוד לעמדת הממשלה , שהטלוויזיה תשדר בשבת . שר האוצר פנחס ספיר , שומר חותם הקואליציה , נבהל מאוד וארגן ערר על ההחלטה . כך קרה שעל הערר חתמו לא רק חברי המליאה הדתיים - כמו הרב מרדכי ברויאר או פרופסור יהודה אליצור - אלא גם חילונים מובהקים כמנכ"ל משרד החינוך יעקב שריד ( אביו של יוסי שריד , ( מנכ"ל "הבימה" גבריאל צפרוני ואפילו נציג ערביי ישראל עזאר ערטול . השר הממונה על רשות השידור , ישראל גלילי , העביר את העצומה לגולדה , ובצהרי יום שישי החליטו שניהם שעד לדיון בערר לא יהיו שידורים בשבת . עורך הדין יהודה רסלר , לוחם בכפייה הדתית , שמע ברד...
אל הספר