באחרית ימיו היה חיים ויצמן אדם מרובע . הוא התייחס ברצינות רבה מדי להגדרת תפקידו כנשיא מדינת ישראל , הגדרה קמצנית ביותר . "המקום היחיד שאליו אני רשאי לדחוף את אפי הוא הממחטה שלי , " התמרמר אך קיבל את הדין . לא עלה בדעתו לעשות מה שעשו לימים יורשיו בתפקיד ולהצטייד בממחטה בגודל סדין . הגדרות התפקיד אמנם לא עברו בינתיים שינוי תחוקתי של ממש , אך התפקיד עצמו התרחב משמעותית . נשיאי ישראל עדיין מנועים מלהכריז על מלחמה או לחתום על עסקאות חבילה במשק , אבל הם כבר מזמן לא יושבים כמשכנם על תקן של מלך מקומי נחמד בעל מעמד טקסי בלבד . כשהנשיא הראשון ויצמן הושבע לכהונה הרמה , כתשעה חודשים לאחר הקמת המדינה , טרם חוקק חוק שהגדיר את תפקידו . "חוק כהונת נשיא המדינה" נחקק רק ב , 1951 והיה רזה ביותר . הוא לא הגדיר את סמכויות הנשיא , אלא בעיקר את הליך בחירתו . המחוקקים הראשונים השתוקקו לצמצם את סמכויותיו ככל האפשר , ועשו זאת על דרך השלילה . לנגד עיניהם עמד התקדים הגרמני האסוני מתקופת רפובליקת ויימאר . בדברי ההסבר לחוק נאמר כי "אין ספק שמעמדו המיוחד של הנשיא הגרמני וסמכויותיו הנוספות הם שאפשרו את החתירה ההדרגת...
אל הספר