ניסיון אישי - מורה מורים פותח דלתו לעמיתים (ונשאר לבד?)

במסגרת תפקידי במיח"ם התבקשתי לנסות ולהטמיע את התקשוב בקהילת המדריכים הפדגוגים . שוחחתי עם מרכזת ההדרכה במכללה וביקשתי ממנה רשות להזמין את המדריכים הפדגוגים להיכנס לעולם התקשוב . הגדרנו יחד מטרה משותפת - להפיץ בין המדריכים הפדגוגים את הנעשה בתחום התקשוב בהדרכה , בעזרת אתר מיוחד שנבנה למטרות אלה , ובו כלי עבודה נוספים כמו פורומים ואלבומי תמונות לפתיחת דלת הכיתה . ההצלחה בכיתת פרחי ההוראה וזיהוי האפשרויות שבלמידה המתוקשבת הביאו אותי לרצות לפתוח את הדלת ללמידה שיתופית בין כל השותפים במכללה , העמיתים השונים והסטודנטים . בעזרת התקשוב אפשר לראות ולשמוע את המתרחש בכיתה , לקרוא את התגובות ולהבין את האינטראקציות בין המשתתפים בלמידה . כמדריך פדגוגי החלטתי לפתוח את דלת כיתתי ולנסות לשמש מודל . הציפיות שלי היו שדרך זו של שיתוף פעולה תלהיב את המורים , והם אכן ישתפו פעולה . הנחתי שהמורים הם גם סקרנים וגם לומדים עצמאים . הניסיון להפעיל את המדריכים הפדגוגים היה בנוי על עיקרון של מחקר פעולה . כלומר , הכנסת גורם חדש או שינוי למערכת לקבלת תגובות , התייחסות לתגובות ולתוצאות , למידתן , ושוב הכנסת גורם חדש א...  אל הספר
מכון מופ"ת