יהודי ארצות הברית, האוניברסיטה העברית ו'גאולת בתי הכנסת'

שמעון פיין מאמר זה מתייחס לשילוב אינטרסים בתקופת המנדט הבריטי , שאפשר את התפתחותה של ' הארכאולוגיה היהודית' כמקצוע אקדמי . לשילוב הזה אחראים מצד אחד יהודי ארצות הברית שהשתייכו לכל הזרמים היהודיים של ראשית המאה העשרים , ציונים ו'לא ציונים , ' ומצד אחר המייצג הממסדי החשוב ביותר של ' הציונות התרבותית' אז – האוניברסיטה העברית בירושלים . מייסוד האוניברסיטה עד המיתון הכלכלי של שנות השלושים מימנה יהדות אמריקה פרויקטים ארכאולוגיים של האוניברסיטה העברית . ההשתתפות הזאת הייתה לא בממון גרדדא : ההשתתפות של יהדות אמריקה בארכאולוגיה של ארץ ישראל היא ביטוי אידאולוגי מקומי , קרובה לציונות התרבותית בהדגשתה את חשיבותה של תרבות ישראל ובתוכה דבקות ב'חכמת ישראל , ' ה . Wisseschaat des Judentums אתמקד בפרויקט שטרם מצא את מקומו בספרות המחקר , בתכנית ל'גאולת בתי כנסת מן הנכרים' ביזמת י"ל מאגנס , בביצוע של א"ל סוקניק ובמימון חלקי של יהדות אמריקה בין 1926 ל . 1928 המפעל הזה היה אחד הפרויקטים הראשונים של האוניברסיטה וכלל בתוכו את בתי הכנסת של כורזין , ארבל , כפר נבוריה , גוש חלב ובית הכנסת הגדול של כפר ברעם , ...  אל הספר