הארכאולוגיה הישראלית: הטיה אמתית והטיות מדומות

מגן ברושי זה יותר מחמישים שנים שאנשי המדע הגיעו להכרה כי בסיס שיקוליהם אינו רציונלי בהכרח . למהפך מחשבתי זה גרם תומס קוהן , ( Kuhn ) היסטוריון ופילוסוף של המדע ; הוא ערער על עמדתה של האסכולה הקרויה פוזיטיביזם לוגי , שלפיה אפשר למצוא פתרון אובייקטיבי לחלוטין לבעיות מדעיות . שיטות מחקר שונות , ובעיקר ניסויים , יש בהם כדי לגלות את העובדות שיאפשרו לנו להכריע בין הנחות שנויות במחלוקת . מדע בעיני הפוזיטיביסטים הוא עיסוק רציונלי לעילא , הדרך הבדוקה להגיע לחקר האמת . אבל קוהן הראה כי עיון בתולדות המדע מלמד שאין הדבר כך : לנטיות סובייקטיביות היה משקל נכבד בתולדותיו . לא כאן המקום לעסוק במשנתו של קוהן , אומר רק שעיקריה מקובלים בעולם המדע . כך במדעים המדויקים ובמדעי הטבע , וכל שכן בארכאולוגיה ובהיסטוריה , ועל אחת כמה וכמה בארכאולוגיה של ארץ ישראל , שאת רבים מחוקריה הניעו מניעים דתיים ואידאולוגיים . דוגמה להטיה אמתית , והיא בעצם היחידה שהמחבר מודע לה , היא ההיצמדות של הארכאולוגיה הישראלית במשך חמישים שנה בערך לפרדיגמה האולברייטיאנית . היצמדות זו , בלי לבדוק חלופות סבירות , נראית לנו כיום תמוהה . *...  אל הספר