מבוא קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל

מיכאל פייגה הארכאולוגיה , בדימויה הרווח , היא חפירה בעומק האדמה , שמטרתה לחשוף את סודות העבר . גם מערכות האמונה הגדולות , הדת והלאומיות מתיימרות להתבונן מבעד לפני השטח , מעבר לחיי היום יום הנתפסים כרדודים , ולגלות שורשים , במקרה זה את הלוז המאחד את הקיבוצים האנושיים שהם מייצגים . הארכאולוגים הישראלים מחפשים לא רק חרסים במעמקי האדמה – טען עמוס אילון כשעמד לראשונה על מעמדה של הארכאולוגיה בקרב הציבור הישראלי – הם מחפשים גם שורשים וזהות . הארכאולוגיה , יותר מתחומי דעת אחרים , הסעירה את הדמיון של תומכי התנועה הציונית , שכן התקשרה הדוקות למפעל ששאפו להקים . האפשרות לגעת בשרידים פיזיים שהותירו אחריהם גיבורי העבר היהודי בארץ התנ"ך הציתה את דמיונם של אלה שראו עצמם כממשיכיהם . כאשר תיאר הארכאולוג אליעזר סוקניק את חפירות בית אלפא , שנים לאחר האירועים , הוא כתב : פתאום שבו וראו אנשים דברים שלא היו עד אז ממשיים . הייתה פתאום הרגשה כי אותה כברת ארץ שבגללה סבלו כל כך הרבה אינה סתם חלקת אדמה אלא כברת ארץ שאבותיהם ואבות אבותיהם גרו בה לפני 2 , 000-1 , 500 שנה , כל עבודתם הוארה באור אחר לגמרי . נתגלתה ל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב