א . רוח ה' - רוח גבורה בדרך כלל , הנבואה מתוארת במקרא ונתפסת בתודעה הדתית כנובעת מן המקור האלוהי וחלה על האדם . ה' מדבר אל הנביא , והנביא מקבל את הנבואה ( ברצון או שלא ברצון , ( ופועל על פיה . בנבואה עצמה אין הנביא פועל אלא נפעל : "ה' שלחני להנבא" ( ירמיהו כ"ו , יב . ( הנביא לעולם אינו 'ל / נבא , ' כפי שרווח בטעות ( מודעת (? בעברית החדשה . הנביא איננו 'יוצר את חזונו , ' ולא מחולל אותו מנשמתו או מתודעתו " חזון לבם ידברו [ נביאי ההבלים ] לא מפי ה' " ( ירמיהו כ"ג , טז ;( ה' שולח את הנביא , והנביא הוא רק שליח - "לא שלחתי את הנכאים [ הרשעים ] והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו" ( ירמיהו כ"ג , בא . ( הטעות הרווחת , הלשונית לכאורה , של החלפת בניין נפעל בבניין פיעל , בגלל הקושי להבחין בין נבא = ) ננבא ) לבין נבא - גוררת טעות פילוסופית . כל אלה דברים פשוטים וידועים . אבל אילו היה הדבר כה פשוט , אז לא היה צריך להיות שום קשר בין הוויכוח על מקור ההשראה לבין תוכן הנבואה . אלא שירמיהו קושר ביניהם קשר אמיץ -.אמרים אמור למנאצי דבר ה' שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה . כי מי עמד בסו...
אל הספר