רבים מההיסטוריונים הבוחנים תקופות ממושכות יחסית דבקים בעיקרון כללי , בפילוסופיה של ההיסטוריה . שתי הפילוסופיות המסורתיות הראשיות הן המחזורית והליניארית . תיאוריות מחזוריות וליניאריות קו המחשבה הראשון , וכנראה הקורם למשנהו מבחינה היסטורית , רואה את ההיסטוריה כמתנהלת לעד במחזורים שסופם אינו נראה לעין . תפיסה זו היתה מקובלת בחלק גדול מהמזרח העתיק - ביוון , בהודו ובסין , בין היתר . פילוסופיה שנייה רואה את ההיסטוריה לא כמעגלית אלא כליניאריה ( קווית : ( יש לה התחלה וסוף , ויש לה תכלית . רבים מאמינים כי היהודים היו ממציאי ההיסטוריה הליניארית , או לפחות הידועים מבין הדבקים בה , ופרשניה האפקטיביים ביותר . היסטוריון הדת הרומני מירצ'אה אליאךה ראה את נביאי היהדות כראשונים שהתנערו מההשקפה הוותיקה והשלטת שראתה את ההיסטוריה כ"חזרה נצחית . " היהודים גילו את ההיסטוריה בהתגלמותו המתמשכת של רצונה של אלוהות יחידה . אליאדה מתאר את המונותיאיזם 1 כתנאי מקדים לכתיבת היסטוריה ליניארית . פילוסופים של ההיסטוריה מאוחרים יותר ניסו למזג את שתי התיאוריות : הם מאמינים בהתחלה ובסוף , ובקיום מחזורים בין זו לזה . טוינבי...
אל הספר