הגדרתה של תקופה כ"עלייה" או כ"שקיעה , " והגדרת התקופה שבין זו לזו כ"שגשוג" ( אם כי לא נרבה להשתמש במונח אחרון זה ) נראות ממבט ראשון כשיפוט ערכי , המגלה מהיכן בא המשקיף ההיסטורי . בעיית הסובייקטיביות האישית אורבת לו בכל אשר יפנה . אבל עלייה ושקיעה אינן רק שיפוטים ערכיים . פעמים רבות , אלה הן מגמות היסטוריות אובייקטיביות שאפשר לאששן , בזהירות הנדרשת , באמצעות דיווחים של עדי ראייה ומקורות אחרים בני התקופה , ובמידה רבה יותר של ביטחון באמצעות נתונים סטטיסטיים ו / או ממצאים ארכיאולוגיים . אין זאת אומרת שתמיד קל לזהות עלייה או שקיעה . אם התקופה שבה מדובר קרובה לזמננו , קל יותר להיסטוריון לאסוף את הראיות , בהשוואה לתקופה קדומה יותר . לדוגמה , ג'ונתן ישראל ( פרק ( 19 צבר כמויות עתק של תיאורים מפורטים ושל נתונים סטטיסטיים המתעדים את העלייה הכלכלית , הצבאית , התרבותית והאמנותיה המופלאה של הרפובליקה ההולנדית , ואת שגשוגה ושקיעתה לאחר מכן , משלהי המאה 1 השש עשרה ועד תחילת המאה השמונה עשרה . הצגתו את הדברים אינה מותירה מקום לספק . כדוגמה אחרת , תהליך שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית תועד מעצם ראשית...
אל הספר