אנו קוראים ליהדות "ציביליזציה" בהיעדר מונח טוב יותר , בעקבות התפיסה 2 שהציעו ב 1934 מרדכי מ' קפלן ואחרים . המונח "ציביליזציה יהודית" אינו מתבקש מאליו , משום שרוב היהודים המודרניים הלא אורתודוקסים החיים בתפוצות משתייכים לכמה ציביליזציות חופפות , והוא הדין גם ברבים מהיהודים בשלהי תקופת האימפריה הרומית . לרבים , היהדות היא " ציביליזציה במשרה חלקית : " הם אמריקאים ויהודים , צרפתים ויהודים , וכדומה . ב"ציביליזציה היהודית" אנו כוללים את מלוא ההיסטוריה של ישראל ושל העם היהודי : זהו חוט שני של המשכיות לאורך זמן ושל זיקות במרחב . לשום שפה אירופית אין מונח שאינו שנוי במחלוקת המתאר קבוצה משתנה ופזורה של בני אדם המחזיקה בהיסטוריה של יותר משלושת אלפים שנה . כמה היסטוריונים סינים משתמשים במונח הסיני לציביליזציה כמתאים ביותר ליהודים , לאחר שעמדו על כך שאריכות ימיה של הציביליזציה היהודית משתווה לשלהם . עד שלהי המאה השמונה עשרה , הכול קראו ליהודים "עם" או "אומה , " למרות היעדרו של בסיס טריטוריאלי . ייחודה של אומה זו היה בדת המיוחדת לה . אך עם בוא ההשכלה והאמנציפציה , שני המונחים כאחד נעשו בעייתיים . ב...
אל הספר