ד"ר שלום ואלד משתף אותנו במסע מרתק שערך בכתביהם של היסטוריונים אשר נדרשו לשאלת עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות . הפרספקטיבות המגוונות מבטאות תפיסותיהם של המוחות הפוריים ביותר לאורך הדורות שלא רק תיארו את קורות העיתים , אלא גם ניסו למצוא דפוסים וחוקיות אשר יתנו בידינו מצפן , הן להבנה טובה יותר של עולמנו והן לתובנה בהירה יותר באשר לעתיד לקרות . לימוד קורותיהן של ציביליזציות שעלו ושקעו עלול להותיר אותנו ספקנים באשר לכוחנו אנו להשפיע על גורלנו . אם "הכול קבוע מראש" הרי אנו נותרים חסרי אונים , נתונים לחסדיו של דטרמיניזם קר , אשר מרומם ומשפיל לאומים ועמים . גורל העם היהודי מציב סימן שאלה משמעותי אל מול התפיסה השוללת מן האדם השפעה של ממש על מהלך ההיסטוריה . עמנו ידע להתאושש מן האסונות הכבדים ביותר שפקדו אותו . המונח "משואה לתקומה" לא היה עבור העם היהודי קלישאה או תפילה , אלא תוכנית עבורה של ממש . רבי עקיבא קבע כי "הכול צפוי והרשות נתונה . " בכך ביטא במשפט קצרצר את הדיאלקטיקה המופלאה המתחוללת בין ההיסטוריה לבין האדם . ואכן , עמנו הוכיח כי נותר למין האנושי מקום נכבד להשפיע על פניו של המחר , לטוב ...
אל הספר