פתיחה ' פדגוג' היא מילה יוונית , וכמוה גם שמו של מקצוע הפדגוגיה , מקורו ביוון העתיקה ' . בעולם העתיק פדגוג הוא בדרך כלל מחנך פרטי שנשכר על ידי אצילים ובעלי ממון לחנך את בניהם . חכמי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד הכירו את המושג היווני 'פדגוג' ועשו בו שימוש בדרשותיהם . חז"ל אינם דנים באופן ישיר בתפקידו של הפדגוג , אולם מתוך דבריהם ניתן להסיק מה אופיו של תפקיד זה . בדרך כלל במשלי חז"ל המשתמשים בדמות הפדגוג מופיעים שלושה : האב , הפדגוג והבן . בנמשל האב הוא הקב"ה , הבן הוא עם ישראל והפדגוג הוא דמות המשתנה בהתאם לדרשה . הפדגוג השכיח ביותר הוא משה רבנו , אבל אנו מוצאים גם 'פדגוגים' נוספים : אהרן ומרים , הנביאים , ועוד . במאמר זה נעיין בכמה משלי פדגוגים וננסה להסיק מהם מסקנות בעניין דמותו הרצויה של המחנך , כפי שהיא מצטיירת בדברי חז"ל . כבוד הילד ראשית יש להבין , שתפקיד הפדגוג נובע מכך שההורים או החברה החשיבו את הילד עד כדי כך שהפקידו עליו ממונה לטפל בו ולטפחו : אמר רבי ירדן : בוא וראה כמה חיבב הקב"ה את ישראל , שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד ... תני רבי שמעון בן יוחי , [ משל ] למלך שמסר את ב...
אל הספר