'שכולים מדרגה שנייה': משפחות חללי הטרור והפסיכולוגיה הפוליטית של השיקום

אודי לבל ' איננו רוצים ביטוח לאומי , יקירינו נפלו על משמר המולדת , אנו רוצים שמשרד הביטחון יטפל בנו' ( משפחות נרצחי טרור , הכנסת , 3 בינואר ( 1973 מבוא 18–ב ביולי 1995 יצאו אוהד בכרך ואורי שחור לטיול בוואדי קלט הסמוך לירושלים , טיול שהסתיים ברציחתם בידי מחבלים כששהו על שפת הברכה בוואדי . בניגוד לאוהד , שגויס לצה"ל שבועיים קודם לכן ועל כן הוכר כחלל צה"ל ומשפחתו – כמשפחה שכולה , לא היה אורי חייל ולא הוכר כחלל ממלכתי . כיום לא רק שהמשפחות מטופלות במוסדות שונים ואתרי הקבורה שלהם שונים , רק אוהד זוכה להנצחה ממוסדת כחייל שנפל על משמרתו , ואילו אורי עתיד היה להיהפך לחלל שקוף , חסר נוכחות בתודעה הציבורית , ללא הדימוי ההרואי–לאומי העוטף את חברו אף שמת באותן נסיבות ממש . העימות , שהתעצם בתקופת אינתיפאדת אל–אקצה , ( 2000 ) בין משפחות חללי הטרור לארגוני השכול הצבאי ומשרד הביטחון בשל תביעתן של הראשונות להיכלל ב'משפחת * המאמר מבוסס על מחקר בתמיכתו של מנהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי , ירושלים . תודה לגורמים המקצועיים במוסד הביטוח הלאומי , תודה ל'שלושת האבות' ( יוסי צור , יוסי מנדלביץ ורון קרמן , ( ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב