מצווה במדים: השירות הצבאי והציבור הדתי־לאומי

בעז כהן הציבור הנכנס בהגדרה הסוציולוגית ' ציבור דתי–לאומי' או ' הכיפות הסרוגות , ' לגווניו השונים , בלט בנוכחותו בצה"ל בשלהי שנות התשעים ובשנים הראשונות של שנות האלפיים . נוכחות זו בולטת במיוחד ביחידות המיוחדות ובקצונה . האחוז הגבוה של קצינים בוגרי החינוך הדתי–לאומי בפיקוד הזוטר בלט כבר באמצע שנות התשעים בנוכחות מוגברת של קצינים דתיים ברמה של מפקדי גדודים ( מג"דים . ( בראשית שנות האלפיים היו גם במטכ"ל ארבעה אלופים חובשי כיפה – לא כולל הרב הצבאי הראשי . היה בכך שוני של ממש מדפוסי השירות של הציבור הדתי בראשית המדינה . התהליך שהביא לידי שילובם הבולט של בני הציונות הדתית בתפקידי פיקוד בכירים בצבא היה כרוך בשינויים בראייה של הציבור הדתי את עצמו ואת תפקידו בחברה הישראלית . כמו כן התפתחו תפיסות אידאולוגיות ותאולוגיות חדשות שהניעו את התהליך הזה וניזונו ממנו . מטרת מאמר זה היא לבחון כיצד התפתח התהליך בציבור הדתי פנימה , כיצד התרחש השינוי התודעתי הזה ומי היו הכוחות שהשפיעו עליו . השאלה שאשאל היא כיצד ראה הציבור הדתי את התהליך הזה עצמו . התהליך המתואר כאן הוא בעצם מהפכה חברתית בתוך הציבור הדתי ול...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב