גורלו של בשר: דרמה בשלוש מערכות בין אתיופיה לישראל

הגר סלמון טקסים , סיפורים וסיפורי טקסים , הנעים בין אתיופיה לישראל , מלווים את מחקרי כבר קרוב לשלושים שנה . דרכם אני מבקשת ללמוד על חייהם , זהותם ותפיסות עולמם של ביתא ישראל כפי שאלה מומשגים בפרקסיס ובסיפור נוכח דרמת המעבר מאתיופיה אל הארץ המובטחת . המשגות אלה אינן מנוסחות בהכרח באופן ישיר וגלוי , וככל שהחומרים המקופלים בהן מורכבים , ולעתים רוויי סתירות , פענוחם נדרש לקישורים אתנוגרפיים הולכים ומתרחבים ולהפניית המבט אל עבר ריבוי רובדיה של התרבות העממית . בהקשבה לסיפורי בני הקבוצה על געגועים עזים לכפרים ההרריים שבאו מהם , על היחסים בין תתי–הקבוצות בקרב ביתא ישראל , על היחסים המורכבים שהיו בינם לבין שכניהם הלא–יהודים , שמולם הוגדרה זהותם הייחודית , כמו גם בהתבוננות קרובה ומתמשכת בחיי היום–יום של בני הקבוצה בישראל ובדינמיקות השינוי הדרמטיות המאפיינות אותם – בכל אלה אני מזהה אידיום תרבותי חוזר ונשנה . אידיום זה הוא בשר והוא מופיע בהקשרים מגוונים כשהוא לובש צורה ופושט צורה . עניינים הקשורים לבשר נתגלו כמוקד מתמשך ודינמי של משמעות בהיבטים רבים של חיי הקהילה . מרכזיותו בתור אידיום מארגן בעולמ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב