עיון בתופעת האובדנות בקרב עולי אתיופיה

רפי יונגמן ומשה שוקד מבוא במאמר זה אנו דנים בתופעת האובדנות בקרב עולי אתיופיה בישראל . תופעה זו עוררה בשנים האחרונות עניין ציבורי נרחב בעקבות הדיווח באמצעי התקשורת על אירועים טרגיים בקהילה זו . נושא זה נדון מנקודת ראות פסיכולוגית–אנתרופולוגית , תוך השוואה לאובדנות בקבוצות אחרות בחברה הישראלית . עולי אתיופיה בישראל הם קהילה אתנית ייחודית במרקם אוכלוסיות העולים המרכיבות את החברה הישראלית . הם עלו לארץ בשלב מאוחר ובאופן הדרגתי ( החל משנות השמונים ) לאחר שנים של עיכובים בשל ההיסוסים לגבי הגדרתם כיהודים הזכאים להיכלל במסגרת ' חוק השבות . ' רבות נכתב על ההיסטוריה , על התרבות ועל חבלי העלייה והקליטה של עדה זו . בסוף שנת 2010 מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל 119 , 700 נפש . רובם מתגוררים במחוזות המרכז והדרום , חלקם הגדול בשכונות מסטטוס נמוך ומעמדם הסוציו–אקונומי נחות במדרג החברתי בישראל Kaplan and Salomon ) . ( 2004 ; Oaaer 2007 מציאות זו נושאת בחובה אכזבה קשה של הקולטים והנקלטים כאחד . חזון אופטימי של העלאתה של גולה אקזוטית חושף מפח ציפיות כואב שעתידו נסתר , כל זאת במדינת הגירה עתירת ניסיו...  אל הספר