פנינה שוקרון נגר מבוא תהליך ההתנתקות שהתרחש בארץ באוגוסט 2005 חולל גם סערה לשונית . התהליך , שכינויו הרשמי היה ' התנתקות , ' קיבל שמות רבים נוספים : נסיגה , נסיגה חד צדדית , גירוש , עקירה , פינוי , יציאה ועוד . גם האזורים שתהליך זה התרחש בהם נקראו בשמות שונים : עזה , חבל עזה , רצועת עזה , גוש קטיף ; שומרון , צפון ( ה ) שומרון , הגדה המערבית ; השטחים , השטחים הכבושים ועוד . אף האנשים שהתהליך עסק בהם הוגדרו במגוון הגדרות : מתנחלים , מתיישבים , תושבים , מפונים , עקורים ועוד . המגוון העצום של הסימנים הלשוניים הנוגעים לתהליך על היבטיו השונים איננו מקרי ; הוא מעיד על הבדלים בעמדות שרווחו כלפיו . במונחים של בחטין זהו ביטוי של תופעת הפוליגלוסיה : רב לשוניות , רב דיבוריות . במאמר זה אתרכז בתופעת הפוליפוניה פוליגלוסיה שעיקרה ריבוי לשונות בלשונו של היחיד , ואבחן כיצד תופעה זו באה לידי ביטוי בטקסט שכתב משה ארנס בנושא ההתנתקות ( ראו נספח . ( פוליגלוסיה , הטרוגלוסיה ופוליפוניה פוליגלוסיה , לדברי בחטין , היא הקיום המשותף של לשונות חברתיות ואידאולוגיות מגוונות , המתחככות זו בזו , סותרות ומטעימות מחדש ...
אל הספר