אבטלה בישראל בשנות האלפיים: מדוע לא קמה תנועת מחאה של מובטלים?

אברהם דורון מבוא שתי תופעות מאפיינות את נושא האבטלה והמובטלים במדינת ישראל בשנים -1995 : 2005 האחת – שיעורי האבטלה הגבוהים שעלו ברציפות על עשרה אחוזים מכוח העבודה במשק . בשנת 2003 הגיע שיעור האבטלה ל 11 אחוזים . על אף הירידה באבטלה שהסתמנה בשנת , 2004 שיעורה היה 10 . 2 אחוז , וב 2005 הוסיפו שיעורי האבטלה להיות קרובים לעשרה אחוזים . התופעה האחרת הבולטת היא הפגיעה במובטלים בדרך של שחיקה מתמשכת של תוכנית ביטוח האבטלה על ידי החמרות קשות בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה והפחתת שיעור החלפת השכר המובטח בתשלום דמי האבטלה לזכאים ( המוסד לביטוח לאומי , , 2004 עמ' ; 348-329 גל , . ( 2004 שלא כפי שהיה אפשר אולי לצפות , המצוקה הכלכלית והחברתית שגרמו שתי התופעות האלה לקבוצות אוכלוסייה גדולות בארץ , לא הביאה להופעת תנועת מחאה פוליטית פעילה של המובטלים עצמם . היא גם לא עוררה פעולת מחאה רצינית של גורמים אחרים בזירה הפוליטית הישראלית , שהיה אפשר לראותם כמעוניינים בדרך כלל לסייע למובטלים ולמשפחותיהם . כיצד אפוא אפשר להסביר את היעדר המחאה ואת ההתנהגות השקטה למדי של המובטלים בישראל בתקופה הנסקרת ? שאלה זו נו...  אל הספר