נעבירה על פנינו דרכי החיים אשר יעברו בם המון העברים בארצנו ונראה כי לא יש להם יסוד מוסד , רק כל אחד ישאף צל ממראה עיניו בתקופות העתים עליו . אם נשכיל על חיי איש פרטי מיום החילו לצאת ברחובות קריה לבקש מחייתו , לא כראותנו אותו בראשית ימי צבאו נראהו אחרי שנים מעטות . כי אחרי זמן לא כביר יהפוך לאיש אחר , ולא יקום במצב זה השני גם כן , כי אחרי ימים מועטים ישתנה ויתהפך שנית ושלישית , ולעתים מזומנים יפשוט צורתו הראשונה וילבש צורות אחרות . אם נשאל את איש בעצם תומו : "באיזה מצב אתה , ולמה אתה כשוי" "לא אדע גם אני " ! יענה , "אני כשר לכול ידמה לי . " כי באמת נראה אשר העברי ההמוני כשר לכול — לחזן , מלמד , בעל מלאכה , מנהל חשבונות וכוי , ובכולם ישתמש בעת הצורך . עם תעופות העתים אלפי סיבות תעבורנה עליו — יעוף , ירוץ , ידלג מעסק לעסק , ממצב למצב , וכל מעמד ויקום אין לו . אם נוסיף לחדור אל עומק תכונת חיי רוב ההמון בארצנו נראה , כי שתיים הנה בעוכריהם : מחסור השלמות פנימה , וסיבות משתנות ומתחלפות חוצה . חסרון השלמות בפנים יוליד בהם רפיון רוח ורכות הלב עד אשר ישכבו וירדמו תחת מסכת העצלות , ובכבדות , בלי ...
אל הספר