לדעתנו הקורא ישפוט למדי את הגחמות וההבלים אשר טפל המחבר על הגאון ז"ל מהדוגמאות האחדות שהבאנו , ורב לנו לדבר מן העשעלע וואלאזינער זה המשתגע והרמאי , אשר כל תפארתו היא בלכתו בין הרחובות בכל מקום שיבוא מאה פעמים בכל יום בקיץ בבגדי משי שחורות תפורים כמנהג הישן , ובחורף באדרת שער ( למען כחש ) עם זנבות תלויות עוטרות סביב לו , ובתפילין בראשו ( ובזרועו לאו דווקא , כי מי יראה (? ורב לנו לדבר ממנו , כי בדברינו המעטים יראו ויווכחו כל ההעשעאלך ... וכו , ' אשר לא זאת יבקשו מהם הגדולים , להשליך שיקוצים עליהם בהבליהם אשר יטפלו בהם , ולא זאת ידרוש גם העם מהם , ורב להם להשתגע בביתם . ילמדו , יהגו בספרים , יעשו מה לטובת העם , ואז בנקל ישיגו כבודם ושמם הראוי להם . מדי נפלו בפינו המילות לטובת העם , מצאנו כשר להיות כשואל כהוגן מאת תלמידי ותלמידי תלמידי הגאון ז"ל , מאת מקורביו היודעים ומכירים את תכונת נפשו הנשגבה היטב ( ותנאי קודם למעשה , אשר בזה העניין רק שואל אני ולא מבקר חס ושלום את מעשי הגאון ז"ל , כי שמו וזכרו קדוש לי כמו על כל ישראל ומפניו נחת אני , ורק שואל אני ולא מבקר : ( האם עשה למען העם מאומה ? ה...
אל הספר