כשלונה של החברה המסורתית וניצניה המחוספסים של החברה המודרנית מזה , חוסר הנחת מן ההשכלה בהתגלמותה הספרותית והאידאליסטית מזה , הניעו את קובנר להגדיר מחדש את מהותה של ההשכלה ואת יעדיה . בפרק החמישי של המצרף שכותרתו "מבוא להשכלה כללית , " מופנית קריאתו למשכילים לקבל עליהם אחריות לגורלו של העם ולהשכלתו שדורשת התחברות אל ההמון ואל מצוקותיו . כדרכו לחתור להמשגה ולטיפולוגיה של המציאות החברתית והתרבותית ולניסוח סכמטי של האידאלים הראויים הבחין קובנר בשתי משמעויותיה של ההשכלה — "השכלה פרטית" ( לפי הגדרתו ו "חשבון כל יחיד עם נפשו , הכרת חובותיו בייחוסו אל כנסת החברה , השקפותיו על דרכי עצמו , דעתו את ערכו , התבוננו כוח זכותו להיהנות בעצמו מן התבל ולהיות גם מהנה לאחרים ( " ו"השכלה כללית" " ) הטבת מצב האומה , אחדותה , השגחת ראשים עליה בלב שלם ובנפש חפצה , הסכמת האומה לשמוע בקול מנהיגים ישרים . ( " " השכלה פרטית" היא נחלתו של היחיד המעצב את עצמו ואת מידותיו ופועל בתוך החיים , ובשונה מן האידאל של המשכיל הלמדן הוא מממש את "ההשכלה הטבעית" בחיי היום יום שלו , במשפחה ובעבודתו ; ואילו "ההשכלה הכללית" היא הפ...
אל הספר