פרק חדש בחייו של מנחם מענדל נפתח בהיותו בן עשרים וחמש , כשהוא עוזב את ארץ הולדתו ובית הוריו , ועובר בעקבות רבו לריגה , בירת לטביה , השוכנת על חוף הים הבלטי . אמנם רבי יוסף יצחק נאלץ לצאת מרוסיה , אך המעבר ללטביה לא עמד בראש סדר עדיפויותיו . בעיניו היתה זו מדינה ענייה וקטנה . המעבר נעשה באין ברירה , מפני שמדינות אחרות לא התירו לפליטים להיכנס לשטחן ומשום שחבר הפרלמנט הלטבי , מרדכי רובין , 1 הוא זה שהסדיר את הוויזות . באותן שנים היתה לטביה מדינה צעירה וחסרת יציבות . במרוצת כמעט שתי מאות היתה בשליטת האימפריה הרוסית , עד שזו קרסה במלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר . היא זכתה בעצמאותה לראשונה לאחר השליטה הרוסית רק בשנת , 1918 אולם סופחה שוב לברית המועצות בעקבות הסכם ריבנטרופ מולוטוב ב . 1940 בלטביה יישאר רבי יוסף יצחק כשש שנים . זו היתה מעין תקופת ביניים , בין הרדיפות והקשיים בברית המועצות ובין מלחמת העולם השנייה . תקופה זו נוצלה על ידי מנחם מענדל להעמקת ידיעותיו התורניות וללימודים אקדמיים במוסדות שונים . הוא שהה בריגה כחודשיים בלבד , ולאחר מכן פנה ללימודים בברלין . בתקופה הראשונה מאז צאתו...
אל הספר