בהקדמה לפירושו למגילת שיר השירים כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק כך : "זעזועי הנפש שמצד רגשי האהבה הטבעית , שנוטלת חלק גדול במציאות , במוסר ובחיים , הם ראויים להתפרש על ידי הספרות בכל הצדדים שבהם היא מוציאה אל הפועל את 1 הגנוזות . " הרב יובל שרלו , המצטט אותו , מציין שאי אפשר לדעת לאיזה סוג של ספרות על אהבה כיוון הרב קוק בדבריו אלה , שכן הוא לא נקב בדוגמה של יצירה קיימת וגם לא כתב ספרות כגון זו בעצמו . ובכל זאת , טוען שרלו , "אפשר היה לצפות כי בעקבות עמדתו העקרונית של הרב קוק והשפעתו הניכרת על העולם התורני הציוני דתי ועל האידיאולוגיה שלו , פרץ של יצירה ישטוף את בתי המדרש של עולם זה , ולמצער יתקיים מעגל רחב של שיח רומנטי 2 פומבי" - מה עוד שהמקרא וספרות חז"ל עוסקים לא פעם , בגלוי ובפתיחות רבה , באהבה בין גבר לאישה , ומכאן שכתיבה על הנושא ודאי מותרת על פי הדת היהודית . ובכל זאת , אומר שרלו , "אנו מוצאים כי אפילו ממשיכי דרכו של הראי"ה [ קוק ] מונעים את עצמם מלהביא את שפת האהבה לרשות 3 הרבים ואף אוסרים את הדבר . " הוא משער שהסיבה לנדירותה של ספרות האהבה בחוגים הציוניים דתיים היא שהרב קוק קבע אמ...
אל הספר