השנים 2008-2000 היו מכריעות בדרך להקמת מערך ריכוזי של דיפלומטיה ציבורית . האירועים הביטחוניים שהתחוללו בשנים הללו - "גאות ושפל , " מלחמת המפרץ השנייה , ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה גיבשו הסכמה פוליטית שהביאה להקמת מטה הסברה לאומי . גם אם אין זה עדיין בגדר מערך ריכוזי של דיפלומטיה ציבורית הרי הצעד המכריע נעשה , והוא נבע מהלקחים שהפיקו הממשלה וגורמי הדיפלומטיה הציבורית למיניהם ממשברים אלה . ישראל לוקה בבעיות יסוד בתחום הדיפלומטיה הציבורית ובכשלים עמוקים בתהליך קבלת ההחלטות ברמה הממלכתית . למרות ההסכמה הרחבה על הצורך בתכנון אסטרטגי לטווח ארוך הרואה לפניו את השינויים הבינלאומיים , ההתקדמות בתחום היא אטית . דומה שבשלו התנאים להקמת מערך ריכוזי לדיפלומטיה הציבורית , ושהוא אף מתחיל לקרום עור וגידים . תחילת התהליך באירועי "גאות ושפל" ובהפתעה הפלסטינית . צעדי הדיפלומטיה הציבורית שנקטה ישראל היו בכיוון הנכון , אבל טרם הושלמו . פעילות כזו בעת חירום לא היתה חדשה לישראל , נעשה שוב ניסיון למסדה ולחפש לה פתרון ארגוני הולם וכולל . במבט לאחור ברור כי ועדות חקירה שונות ודוחות של מבקר המדינה השלימו אלה את...
אל הספר