הרב יהודה שביב שלושה כתובים הם , המדברים בעניינו של עשרה בטבת . האחד - בסופו של ספר מלכים : ויהי בשנת התשיעית למלכו בתדש העשירי בעשור לחדש , בא נבוכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה , ויבנו עליה דיק סביב . ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו ( מל"ב כ"ה , א-ב . ( הכתוב האחר - בנבואת ירמיהו : ויהי בשנה התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש , בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה , ויבנו עליה דיק סביב . ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו ( ירמיהו נ " ב , ד-ה . ( כתוב שלישי - בנבואת יחזקאל : ויהי דבר ה ' אלי בשנה התשיעית , בחדש העשירי בעשור לחדש , לאמר : בן אדם , כתוב [ כתב קרי ] לך את שם היום , את עצם היום הזה , סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה ( יחזקאל כ"ד , א-ב . ( שלושה פסוקים מתארים את אשר אירע בעשרה בטבת . הכתוב במלכים והמקביל לו בירמיהו , מדברים על דברים כהתרחשותם . הכתוב בירמיהו , מדבר אמנם במבט לאחור , אך גם הוא משחזר את הדברים כהתרחשותם . אצל יחזקאל , שלא ראה את החורבן בעיניו , שהרי ישב בגולה - אין תיאור , אבל יש מסר נבואי מיוחד ...
אל הספר