הביוגרפיה המסורתית של מוחמר מציגה את תולדות חייו כשילוב יוצא דופן של דת ופוליטיקה , ואפשר בהחלט לראות בשילוב זה את המפתח להצלחתו . כפי שראינו , הוא לא זכה להצלחה רבה כנביא , עד שנעשה פוליטיקאי מצליח ; אך בה בעת , ההזדמנות הפוליטית שנקרתה בדרכו התבססה על מעמדו כנביא . הדת והפוליטיקה לא היו לו שני תחומי פעילות נפרדים שהפכו סבוכים זה בזה ; הם התמזגו יחד , ומיזוג זה בא לביטוי דוקטרינרי באוצר המלים האופייני לפוליטיקה המונותאיסטית , הרווח בקוראן . נושאו של אוצר המלים הזה הוא מהפכה פשוטה כמשמעה — נצחונם של המאמינים על דיכויה הפושה בכול של הכפירה . המדוכאים מבין הפסוקים הקוראניים הרבים המתארים את הדיכוי שהמאמינים חשופים לו נוכל לבחור מושג אחד טעון רגשות במיוחד : 'מוסתדעף . ' פירושו המילולי 'חשוב כחלש . ' ניתן לתרגמו 'מפסידן , ' אך כאן אסתפק בביטוי הצבעוני פחות : 'מדוכא . ' כמוהו כשאר המושגים שיידונו בפרק הזה , זה מושג טעון ; וכמרביתם , אין הוא מוגבל להקשר של תולדות חייו של מוחמד עצמו . דוגמאות בולטות לשימוש שנעשה בו אפשר למצוא בגרסאות הקוראניות לסיפור משה ופרעה . כאן רשעותו של פרעה כוללת דיכוי...
אל הספר