קשה לדמיין שמושג הדימוי האמנותי יכול להתבטא בתזה חדה , המנוסחת והנתפסת באופן ברור . הדבר אינו אפשרי ואינו רצוי בעת ובעונה אחת . אני רק יכול לומר שהדימוי שואף אל האינסוף ומוביל אל המוחלט . ואפילו מה שיכול היה להתכנות רעיון הדימוי ברב מימדיותו ורב משמעותו , לא ניתן , עקרונית , לביטוי במילים . את זה עושה האמנות הלכה למעשה . כאשר המחשבה מבוטאת בדימוי האמנותי , פירושו של דבר הוא שנמצאה צורתה היחידה , אשר במובן הקרוב ביותר מבטאת את הרעיון המגלם בתוכו את עולמו של היוצר , את שאיפתו לאידיאל . אדם רגיש פחות או יותר תמיד יבדיל בין האמת להמצאה , בין הכנות לזיוף , בין האורגניות ליומרנות בהתנהגות . קיים מסנן כלשהו , הנוצר בתודעה על סמך ניסיון חיים , שמפריע לרחוש אמון בתופעות בעלות מבנה קשרים מופרע . מופרע בכוונה או בטעות : מתוך חוסר מיומנות . ישנם אנשים שאינם מסוגלים לשקר . שקריהם של אחרים מלאי השראה ומשכנעים . אחדים אינם יודעים לשקר , אך אינם יכולים להימנע מכך , ומשקרים ללא כישרון וללא סיכוי לשכנע . בנסיבות המתוארות - כלומר , הקפדה דייקנית במיוחד על היגיון החיים - הקבוצה השנייה לבדה חשה בפעימות לבה...
אל הספר