עוזרת בית

חמדה , ילידת מרוקו , מתפרנסת כעוזרת בית . היא פעילה גם בעיניני ציבור בשכונתה . חמדה מספרת על עבודתה מגיל צעיר , על מיעוט האפשרויות שעמדו בפניה , על בידול עדתי בשיכון , על מרחק חברתי בין מזרחים ואשכנזים בשכונתה , ועל ניסיונותיה להילחם למען תנאים טובים יותר לשכונתה . לאחר מכן היא מספרת על עבודתה ועל יחסיה עם המשפחה האשכנזית אצלה היא מועסקת . חמדה : אני עזבתי בית ספר , כי המצב היה קשה , אז יצאתי לעבוד במקום אמא שלי , עבדתי בחקלאות ... רותי : באיזה גיל היית ? חמדה : הייתי בגיל . 13 רותי : וזה היה על שם האמא שלך ? חמדה : שמה היו כולם מרוקאים , אז אף אחד לא הלשין על השני . רותי : אצל מי עבדתם ? חמדה : עבדנו ברשות החולה . עכשיו הם ייבשו את המקום הזה . זה מפעל כזה שהיו לוקחים מכל האיזור של הגליל לעבוד . אז עבדנו בקטיף , באורז , בתירס , בכל מיני דברים שאפשר לעבוד , ולפני כן עבדתי עם דרוזים במינזר ליד טבריה . רותי : ולא שאלו אותך אף פעם המעבידים בת כמה את ? חמדה : אף פעם לא התעניינו . השתדלתי גם שלא ישאלו אותי . רותי : כן , אבל אם היית צריכה משהו ? חמדה : שום דבר , תמיד הסתדרתי , לא הייתי חולה ש...  אל הספר
ברירות הוצאה לאור