ראינו כי פתרון האנטינומיה של משפט הטעם מחזק את המגמה האידאליסטית של השיטה , וזאת אף שיש בו בפתרון זה משום חשיפה נוספת של התנאים האפריוריים לאפשרותו של האפוסטריורי . עם זאת עשויה אידאליזציה זו להוות — לכאורה — ביטוי להחלשת הזיקה אל התוכן האפוסטריורי האפשרי . " בהתאם לכך עשויות להתעורר תמיהות אחדות ככל שמדובר בקביעה האומרת כי השיפוט האסתטי מציין בעצם פעילותו גם את היכולת של התודעה להבחין בין חומר וצורה בתוכן האפוסטריורי . שהרי לאור העמדת האידאה האסתטית בתורת ביטוי של התכליתיות האידאליסטית , עשוי השיפוט האסתטי להיראות כאילו אין לו גישה לתוכן האפוסטריורי הגולמי , ומן הסתם גם לא גישה להבחנה בין חומר לצורה בנתון האפוסטריורי . הבעיה היא כדיוק בזה שאם התכליתיות הסובייקטיבית כביטוי של מה שקאנט מכנה "ההצגה האסתטית של תכליתיות הטבע" ( סעיף ז ) איננה מיוחסת לטבע ה"חיצוני , " הרי יש בזה , לפחות לכאורה , כדי לומר שהשיפוט האסתטי מממש את עצמו בתוך ההתבוננות בתאימת הגומלין בין התוכן האפריורי הגולמי העומד כיסוד של המושגים , ובין תכנים הנמצאים בתחומה של האידאה האסתטית — תכנים שגם הם אולי ביטויים של סדר ג...
אל הספר