בהתאם למה שנאמר נראה ביתר בהירות כי השיפוט הרפלקטיבי הוא חלק של מנגנון הסכמטיזם . אך הכוונה איננה לומר שהסכמטיזם חורג לפתע מן היסוד הספונטני של הרוח בכך שהשיפוט הרפלקטיבי נעשה כביכול למעין גורם מעצב של החומר האפוסטריורי קודם הינתנותו . הכוונה היא לומר שהשיפוט הרפלקטיבי מהווה גורם אפריורי נוסף העשוי לאפשר מעבר מפורט יותר בין הגורמים האפריוריים . ליתר דיוק , אם השיפוט המכונן מפרט את המעבר מן הקטגוריה אל מבנים טהורים של זמן וחלל ( הסכמות , ( הרי השיפוט הרפלקטיבי מוסיף על כך , אך לא על ידי קביעה מראש של מבנים טהורים מפורטים יותר , אלא על ידי האפשרות העקרונית להעמיד מבנים מפורטים כביטוי של התאמה לנתון 8 האפוסטריורי — אם וכאשר יופיע אי מזה . מבחינה שיטתית אפוא נקבע ההבדל בין הרפלקטיבי למכונן בדיוק בכך שלשיפוט הרפלקטיבי לא נתונים מראש מבנים אפריוריים שבהם הוא עשוי לפרט את המעבר מן הקטגוריה , והוא "נאלץ" להסתפק לפי שעה במבנים שאותם הוא מקבל ב"השאלה" מעקרון התכליתיות , מבנים תכליתיים שאינם ניתנים לפירוט אפריורי באמצעות מושגים , אלא נקבעים אפריורי באורח עקרוני , כאחדות של הסדר ה"אופקי , " "בלי ש...
אל הספר