פרק ט בין כינון לרפלקסיה

עמדנו על השיקול האומר שפתרון אפשרי לפרדוקס של השיפוט האסתטי הוא בהצבעה על הדרך שבה עשוי השיפוט האסתטי להיראות כביטוי של פעילות תודעתית , שמצד אחד אמנם איננה מייצגת פעילות קוגניטיבית במובן המובהק של המילה ; אך מצד אחר מייצגת תפקוד פרצפטיבי של התודעה , שהוא תנאי הכרחי להכרה ( או לתפיסה ) בפועל של האובייקט כאן ועכשיו . אבל נראה לי כי העניין דורש הבהרה נוספת , מזווית הראייה הבוחנת את השיפוט האסתטי כספיקה מיוחדת של כוח השיפוט הרפלקטיבי . בסעיף 12 של המבוא הראשון' מתייחס קאנט לנקודה זו , ומדגיש כי רגש ההנאה ( המבטא את השיפוט האסתטי ) עומד בזיקה לצורת השיפוט הרפלקטיבי בפעילותו כמתאם בין ההסתכלויות האמפיריות ובין המושגים , אבל הוא איננו עומד בזיקה , לא לתחושה שבדימוי אמפירי של האובייקט , אף לא למושגו של האובייקט . יש בזה כדי להחזיר אותנו לכאורה אל תחילתו של הדיון . אך לאמתו של דבר הכוונה היא לנסות ולהבהיר טוב יותר את מקומה של הרפלקסיה התודעתית בהקשר של השיפוט האסתטי , ואת האופן שבו עשויה פעילות תודעתית מלווה להיות מן האפשר כאחד מביטוייה של הרפלקסיה התודעתית בכלל . כבר נגעתי בכך קודם לכן בהקשר ...  אל הספר