הדברים שנאמרו עשויים לשמש בסיס לטענה האומרת שכאשר מדובר בהעמדת אובייקט , המהווה ביטוי מובהק של סינתזה אובייקטיבית מסוימת , אין בכך כדי לומר שזו הסינתזה היחידה הנמצאת באופק התודעה , אלא שזו סינתזה הנמצאת ברצף זמן מסוים במוקד התודעה אך ברצף הזמן הזה עצמו מופיעות גם סינתזות נוספות המתמקמות מחוץ למוקד , ומהוות בכך ביטוי לתודעה מלווה . הרדיקליות שבכך — לכאורה או שלא לכאורה — נעוצה אולי בטענה המובלעת כאן טענה אשר לפיה אין סינתזה אובייקטיבית נקייה או טהורה , ולאמתו של דבר בהתנסות בפועל באובייקט מסוים קיימות גם סינתזות אחרות , שאמנם אינן עומדות באופק המודעות הישירה , אך בכל זאת נמצאות בתודעה , כתבנים של תודעה מלווה . כוונתי לומר שמדובר כאן בתכנים של התודעה המלווה השייכים לסינתזה הסובייקטיבית , וגם בתכנים השייכים לסינתזה האסתטית . הטענה שתודעתנו איננה מסוגלת לסינתזה אובייקטיבית טהורה אכן מתיישבת עם מצב עניינים עובדתי שאנו נוכחים בו . אך מעבר לכך , הטענה היא שאי היכולת להעמיד סינתזה אובייקטיבית ( או אחרת ) כאופן בלבדי , היא המאפיין המובהק של שכלנו האקטיפי . שכן התוכן של הסינתזה הסובייקטיבית כתוכ...
אל הספר