כבר ראינו שכאשר מדובר בשיפוט האסתטי , ובכלל זה ברגש ההנאה ואי הנאה המבטא אותו , הרי באופן כללי מדובר כאן על פעילות תודעתית רפלקטיבית המתבוננת בהתאמה שבין ההסתכלויות למושגים , או בתאימת הגומלין שבין הכוח המדמה לשכל ( סעיף . ( 35 במקום זה אומר קאנט כי : מכיוון שחירותו של הכוח המדמה היא בכך שהוא יוצר סכמות ללא מושג , הרי מן ההכרח שמשפט הטעם יהיה מבוסס על ההרגשה גרדא של הפעילות ההדדית המזרזת של הכוח המדמה בחירותו ושל השכל בחוקיותו ( שם , עמ' . ( 109-108 וקאנט מוסיף ומבהיר.- הטעם בחינת כוח שיפוט סובייקטיבי מכיל עיקר של כפיפה , אך לא כפיפה של הסתכלויות למושגים , אלא כפיפה של ספיקת [ הרגשה שלי ] ההסתכלויות או הגילומים ( היינו של הכרח המדמה ) לספיקה של המושגים ( היינו של השכל , ( עד כמה שהראשונה בחירותה מתאימה לאחרונה בחוקיותה [ הדגשה שלי ] ( שם . ( אך ראינו גם , לפחות במרומז , שהשיפוט האסתטי מתרחש תוך כדי התרחשות של סינתזה אובייקטיבית מסוימת ( לעיל , עמ' ;( 81 ולאור מה שנאמר לגבי תאימת הגומלין בין הספיקות , שמביאה את רגש ההנאה ואי הנאה לידי מימוש , מצטיירת תמונה אשר במבט ראשון עשויה להיראות מ...
אל הספר