פרק ו מגמות יסוד לפתרון הפרדוקס של השיפוט האסתטי

עמדנו על השיקול שיש בו כדי להראות כי השיפוט האסתטי חייב להניח את המושגים האמפיריים . זאת כאמור משום שהדרך היחידה להסביר את היותם של המושגים האמפיריים בבחינת קביעות מיוחדות של המושגים הטהורים מותנית באפשרות להראות שיסודם בביטויים של מרקמים מסוימים של יחסים לוגיים בין הקטגוריות ; ומשום שהדרך היחידה להסביר את התאמת הדגם ההסתכלותי למושג האמפירי מותנית באפשרות להראות שמאפייני הסדר המופגנים כביכול על ידי האובייקט תואמים את המרקמים , כאשר התאמה זו — כך נראה בעליל — היא היחידה העשויה לתת פשר לרגש ההנאה ואי הנאה ( ה"שמחה . ( " בהתאם לזאת , ניתן לנסח מחדש את הפרדוקס של השיפוט האסתטי , ולהעמידו על הבעייתיות הכרוכה בפעילות תודעתית שאיננה , מצד אחד , עשויה להיות ביטוי הכרתי ; ומצד אחר , צריכה להיות פעילות תודעתית שכל משמעותה בתור שכזו היא דווקא בזה שהיא ביטוי להשוואה בין יסודות שהם הכרתיים במובהק — הסתכלויות ומושגים . השאלה היא אפוא באילו מונחים שיטתיים ניתן להסביר את השיפוט האסתטי בהתאם לדרישה r כיצד ניתן להעלות על הדעת השוואה בין יסודות הכרתיים , כאשר ההשוואה מצד עצמה איננה עשויה להיחשב כפעילות ת...  אל הספר