נחזור עכשיו אל ההקשר המרכזי וננסה להבהיר נקודות נוספות לגביו . ראינו שכדי להצדיק את עקרון התכליתיות הצורנית כעיקרון טרנסצנדנטלי נדרשת האפשרות העקרונית של כושר התודעה לקליטות דימויים המעוצבים בסדרים שמקורם הוא כביכול בגורם בלתי תלוי בסובייקט המכיר . סדר בלתי תלוי זה הוא מה שהסובייקט מדמה כסדר הטבע המסביר פנים לכוונותיו , "כאילו היה זה מקרה מוצלח ( סעיף ה , עמ' . ( 22 וכשקאנט אומר בצמידות לכך "פוקדת אותנו שמחה" כוונתו היא — כך מותר עכשיו לשער — לרגש ההנאה ( או אי הנאה ) הנגרם לסובייקט כאשר הוא "מגלה" כי סדרים קונטינגנטיים שבהם הוא " נתקל" מתיישבים בהרמוניה עם הסדרים הקטגוריאליים , כלומר עם דרישות הסדר האפריורי . ראינו כי בחלק הראשון של האנליטיקה של היפה נתבררו התנאים העליונים לאפשרותו של השיפוט האסתטי . אך מתוך כך הובלנו גם אל השיקול האומר כי יש לברר גם את התנאים לאפשרותה של הערכה אסתטית קונקרטית . בהתאם לזה , מן הדין להניח כי האפיונים הקטגוריאליים ביחס ליפה חייבים להותיר מקום גם לסדרים שאינם נקבעים על ידם , ואשר צריכים להתיישב עם מרקמים אפשריים 15 השווה סיגד תשנ"ב , עמ' . 130 16 ראה סעי...
אל הספר