כיצד אפוא עשויה הנחת הסדר הבלתי תלוי להתיישב עם מושג התכלית במובנו הכללי ? הסדר הבלתי תלוי הונח כדי שאפשר יהיה 9 לדבר על צורות הסתכלותיות במונחים של קונטינגנטיות , וכך לאפשר הבחנה שיטתית בין מושגי השכל הטהורים ובין המושגים האמפיריים הבחנה זו מבטאת , בין השאר , את הענקת הממד האפוסטריורי למושגים האמפיריים . רק היא , כך נראה , עשויה אפוא להעניק למושגים האמפיריים את משמעותם בתורת שכאלה . ממה שנאמר עד כה אפשר להעריך כי הסדר הבלתי תלוי מהווה תכלית בעבור המערך הקוגניטיבי מצד עצמו , או אם נרצה , תכלית בעבור אפשרות הניסיון בכלל . אין מדובר בהנחת יסוד שלפיה הטבע הבלתי תלוי מאורגן בסדר מסוים , אלא מדובר בהנחת יסוד שלפיה הטבע הוא בעל מאפייני סדר העשויים לייצג את השונות הסגולית בין האובייקטים , בנוסף לשונות הנקבעת במונחים של חלל וזמן ( סעיף ה , עמ' . ( 21 בפרפרזה על דוגמת העין של אריסטו אפשר לומר שהטבע הוא בעל מאפייני סדר כלשהם מפני שאנו צריכים להכיר אותו . מנקודת ראות פנומנולוגיה יש כאן מעין הסבה של עקרון התכליתיות במובנו הכללי מן המישור ה"אופקי" אל המישור ה"אנכי . " כלומר , הצגתו הפרלימינרית של ר...
אל הספר